הפקת לקחים!

לפני לא הרבה זמן, בן הזוג שלי שהוא סאונדמן במקצועו, עשה לראשונה סאונד ללהקה מוכרת וותיקה. אחד מחברי הלהקה, שהוא באמת מוזיקאי רציני, ביקש ממנו להקליט את ההופעה ולשלוח לו את ההקלטה לאחר מכן. לאחר ששמע את ההקלטה, בן זוגי קיבל ממנו מייל עם התייחסויות לדברים שעבדו יותר ופחות, ודגשים להופעה הבאה. וואו איך עפתי כששמעתי את זה. כמאמנת אישית ויועצת ארגונית אפילו התרגשתי! התרגשתי מתהליך המשוב והפקת הלקחים שהם עשו.

לצערי זה כל כך לא מובן מאליו, למרות שלתפיסתי זה לגמרי צריך להיות!

הפקת לקחים היא שלב סופר דופר חשוב, שלרוב נוטים לדלג עליו. וחבל, כי הוא אחד הכלים הכי משמעותיים שאני מכירה כדי לייצר למידה והתקדמות. הפקת לקחים היא בעצם תהליך חשיבה שמאפשר לנו להתבונן אחורה על מה שעשינו ולשים לב – מה עבד לנו, מה לא עבד לנו ומה נדרש מאיתנו לעשות להבא כדי להשתפר ולהשתדרג.

שימו לב! הפקת לקחים שמתעסקים בה רק במה שלא עבד ומה צריך לשפר היא לא הפקת לקחים טובה. היא עלולה להרגיש יותר כמו משפט שדה שמתמקד בביקורת וחיפוש אשמים, ולמרות שיכולות לצאת ממנה מסקנות ענייניות, רוב הסיכויים שהיא בעיקר תוציא את הרוח מהמפרשים ואת החשק לעשות עוד הפקות לקחים בהמשך.

בלימודי האימון קוראים להפקת לקחים "תחקיר מעצים". כי זאת המטרה האמיתית שלה – לייצר למידה מקדמת ומעצימה ותובנות שאפשר למנף קדימה.

כדי לעשות הפקת לקחים מעצימה, צריך לשאול 3 שאלות, וחשוב מאוד לשאול אותן לפי הסדר: - מה עבד? - מה לא עבד? - מה נדרש? אפשר לעשות הפקת לקחים אישית שבה תשאלו את השאלות האלה את עצמכם, ואפשר כמובן לעשות אותה בקבוצה. מומלץ לעשות הפקת לקחים בסוף פרויקט. ואם זה פרויקט מתמשך, אז באופן תקופתי. אבל לא רק – אפשר לעשות הפקת לקחים מעצימה גם אחרי פגישה, בסוף כל שבוע עבודה או לאחר אירועים משמעותיים שטלטלו אתכם (לטובה או לרעה). במצבים כאלה הפקת הלקחים תעזור לכם להפסיק לשקוע במה שקרה ולהתקדם קדימה עם הבנות חדשות לעתיד.

**בתמונה - סאונדמנים - הדור הבא