מי הזיז את הגבינה שלי?

זוכרים את הספר "מי הזיז את הגבינה שלי?"

האמת היא שלמרות ההייפ החזק שהיה לו בזמנו, לא רק שלא קראתי אותו, אפילו לא באמת ידעתי על מה הוא מדבר...

היום נתקלתי בסרטון מעולה, שמסביר בקיצור ובבירור על מה הספר ולמה הגישה שהוא מציע רלוונטית יותר מתמיד בימים אלה, בעקבות שנת הקורונה המטורפת שעוברת על כולנו.

ממש בגדול הסיפור הזה מדבר על הצורך להסתגל לשינויים.

לשחרר את הציפייה שדברים יחזרו להיות "כמו פעם", ולהתאים את עצמנו למצב החדש באופן שיאפשר לנו להיות מרוצים ולהשיג את המטרות שלנו.

שינויים מתרחשים כל הזמן. לא צריך משבר קורונה כדי שדברים ישתנו.

מה שכן, הקורונה בהחלט גרמה לשינוי אצל כולם ובאותו הזמן.

מבחינה תעסוקתית למשל, לכולנו "זזה הגבינה".

לחלקנו זה גרם להבין שאנחנו רוצים לעשות שינוי כלשהו (קטן או גדול).

לחלקנו זה דווקא גרם להבין כמה שאנחנו אוהבים את העבודה שלנו, ואולי לקבל הערכה מחודשת כלפי הקריירה שלנו.

אבל את כולנו השינויים האלה הוציאו מאיזון וגרמו לנו לחשוב ולהתבונן ואולי גם לרצות לעשות עם זה משהו.

אז לאיפה הקורונה הזיזה את הגבינה שלכם?

ומה עשיתם עם זה? או מה מתכננים לעשות?

* קישור לסרטון