תכנון & ביצוע

יש דברים שכדאי לעשות אחד אחרי השני, ויש דברים שכדאי לעשות במשולב.

מקובל לחשוב שתכנון וביצוע הם שני שלבים שצריכים לבוא אחד אחרי השני – קודם מתכננים מה רוצים לעשות ואז מבצעים לפי התוכנית.

אבל למה בעצם? יש הרבה היגיון דווקא בלתכנן ולבצע במשולב.

כולנו מכירים את הפתגם הידוע "תכניות לחוד ומציאות לחוד", זתומרת שאפשר לתכנן בקפידה, לרדת לפרטים, לברר, לחקור ולהשקיע בבניית תכנית מפוארת ומדהימה, ובסוף כשהתכנית הזאת פוגשת את המציאות הרבה דברים משתנים, מתעדכנים ומתפתחים אחרת לגמרי ממה שחשבנו שיהיה, והתכנון המפואר והמושקע נעשה פחות רלוונטי.

כשמתכננים ומבצעים במקביל נוצר מעגל של השפעה הדדית שמקדמת את שני ההיבטים: התכנון נעשה מדויק יותר, כי הוא שואב מהניסיון המעשי, והעשייה נעשית משוכללת יותר, כי היא מתבססת על תכנון מדויק יותר – וחוזר חלילה.

איך עושים את זה בפועל? איך מתכננים ומבצעים במשולב? פשוט מאוד, במקום לתכנן עד הסוף ורק אז להתחיל לזוז, מעמידים תכנית עקרונית, ומתחילים לבצע את השלבים הראשונים שלה. בהתאם לביצוע חוזרים לתכנית, מעדכנים ומפתחים אותה, וממשיכים לעבוד באופן הזה. משדרגים את התכנון בהתאם לביצוע ומשדרגים את הביצוע בהתאם לתכנון המשודרג.

ועוד משהו קטן לסיום – באופן כללי, כשעובדים בטור (כלומר כשעושים דברים אחד אחרי השני) הסיכוי להיתקע גדול יותר. כשכל שלב מהווה תנאי לשלב הבא, זה עלול לפגוע בהתקדמות, להאט אותה ולפעמים כתוצאה מכך פשוט לגרום לנו להתייאש ולוותר. אז אם אתם מרגישים תקועים עם מטרה כלשהי שאתם מנסים לממש, נסו לבדוק אם יש משהו שאתם יכולים לעשות במקביל, פתחו לעצמכם עוד ערוץ לפעילות. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לשחרר את התקיעות ולחזור לתנועה.