top of page

**אנשים מעוררי השראה**


והיום על מישהו מיוחד, שהוא אפילו עדיין לא ממש איש - הבן המתוק והמיוחד שלי טל. לפני כמה ימים עשיתי לשני הבנים השובבים שלי אמבטיה. שפריצים של מים על הרצפה פלוס פעוט שובב שבורח מהידיים המסבנות שלי ו... החלקתי בצורה נוראית. נפלתי עם הבטן על הדופן של האמבטיה, דפקתי את שתי הברכיים בעוצמה על הרצפה וכמובן שגם נרטבתי כולי. בלי שליטה פשוט פרצתי בבכי - לא רק מהכאב, ממש נבהלתי ולא הבנתי איך הגעתי למצב הזה - בוכה על הרצפה עם שני ילדים באמבטיה מסתכלים עלי המומים. דרך הבכי אני שומעת את טל מדבר אלי - טל: אמא מה קרה? אני: (בבכי) נפלתי וכואב לי מאוד טל: אמא אל תבכי, הבכי רק יעשה את זה יותר כואב אני: (בוכה) טל: (מלטף לי את היד) אמא, תנסי לעצור את הבכי, קחי נשימה עמוקה... וככה הוא המשיך להרגיע אותי במשך דקה עד שהצלחתי להתאפס על עצמי, להפסיק לבכות, לעמוד ולסיים לרחוץ אותם.

כמה שהתרשמתי מבני הבכור מעורר ההשראה. ילד בן 6 שרואה את אמא חסרת אונים ובמקום להיבהל או להשתתק מצליח לעזור לה. כל כך לא מובן מאליו. ובאמת שהייתי צריכה את העזרה הזאת באותו הרגע. נכון, זה לא התפקיד שלו בגיל כל כך צעיר, ותאמינו לי שאני מתבאסת על התגובה שלי, אבל העובדה שברגע האמת הוא גילה כזאת יכולת מדהימה, גורמת לי להסתכל על התקרית הזאת כרגע מקסים ונוגע ללב. במקום לכעוס על עצמי, אני מתמלאת גאווה ואהבה לילד המיוחד שלי.

נסו להיזכר מתי לכם היה רגע כזה בחיים, שבו למרות המצב הקשה או המלחיץ, ולמרות שאולי סביבכם אחרים נבהלו או קפאו, אתם דווקא הצלחתם להתאפס ולהגיב בקור רוח. אלו רגעים שבהם העוצמות שלנו פשוט תופסות פיקוד, בלי לחשוב, בלי לתכנן, ואנחנו מגלים כמה חזקים אנחנו מבפנים.

פוסטים אחרונים
bottom of page