מספיק ודי

כשמתאמן או מתאמנת שלי באים לפגישה ומספרים לי על צעד משמעותי שעשו במהלך השבוע, תמיד אני שואלת מה עזר להם לעשות את זה, ויש תשובה שהרבה פעמים חוזרת על עצמה בניסוחים שונים:

"די, נמאס לי, כבר לא יכולתי יותר להמשיך ככה"

יש איזושהי נקודה שבה הדחף לעשות שינוי הוא כל כך חזק שהוא מניע אותנו לפעולה. הנקודה הזאת מגיעה רק כשהדחף הזה פוגש במוכנות שלנו לשינוי.

להיות מוכנים לשינוי אומר שני דברים: 1. שברור לנו איך לעשות, שהדרך לשינוי ידועה לנו ואנחנו מרגישים בטוחים שאנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים. כשמשהו נראה לנו ישים, אנחנו מוכנים לקראתו. 2. שברור לנו מה המחיר שנצטרך לשלם – איזה מאמץ ומשאבים נצטרך להשקיע - וזה מקובל עלינו . זה אומר שהסתכלנו על ההשלכות וההשפעות של השינוי בלבן של העין ואנחנו לא מפחדים יותר.

כשהדחף לשינוי פוגש במוכנות נוצר כוח עצום שפתאום מאפשר לנו לעשות דברים שלא הצלחנו לעשות עד עכשיו. זאת הסיבה שאני ממש אוהבת לעבוד עם א.נשים שנמצאים בנקודה הזאת שנמאס להם. הבשלות הזאת לשינוי יחד עם עבודה אימונית שמספקת את המוכנות מבטיחות תנועה מוצלחת קדימה לקראת מימוש המטרה האימונית.

ואם אתם קוראים את זה ומרגישים ממש חזק על מה אני מדברת, כנראה שאתם שם בנקודה הזאת – זה הזמן להכות על הברזל, לקחת את הדחף הזה לשנות ולייצר את המוכנות הזאת כדי להצליח לעשות את המהלך ולהוכיח לעצמכם שאתם יכולים. תנו בראש.

** בתמונה: ג'ניפר לופז בסרט ENOUGH, כשכבר ממש נמאס לה והיא מוכנה לעשות עם זה משהו.