Today is a gift

יש לי חברה שמחפשת דירה להשכרה ולשמחתה ראתה אחת שמצאה חן בעיניה. אבל אבוי! כדי לדבר עם בעל הדירה היא צריכה להתחייב לקנות ריהוט מהדיירים הנוכחיים, ריהוט שאין לה כל צורך בו. כמה מרגיז! פנתה אלי החברה לספר על המקרה המרגיז. השתתפתי בכעסה והחלטתי לעשות מעשה (אני הלא לוחמת צדק ידועה 😜) - הצלחתי להשיג לה את הטלפון של בעל הדירה כדי שתוכל לפנות אליו בעצמה. אבל.... פתאום התחיל לעלות בחברה פחד... אי נוחות מהמהלך הנועז... האומץ שהיה התחיל להיעלם והמחשבה לוותר על כל העניין התחילה לנקר בראשה. מה שקרה הוא שחברה שלי תמיד חושבת קדימה יותר מדי. היא הרגישה שבכך שהיא עושה צעד קונקרטי ופונה אל בעל הדירה היא בעצם כבר מתחייבת לשכור את הדירה וחותמת על החוזה... וזה מה שהפחיד אותה. צורת החשיבה הזאת היא לא רק של החברה שלי אלא משהו שמשותף פעמים רבות לכולנו. לעיתים קרובות אנחנו פועלים ומתנהלים מתוך המחשבות שלנו על העתיד (מה שיקרה, הדבר שיוביל לדבר...) או על העבר (מה קרה, המטען שהולך איתנו...) חשוב שנפעל ונתנהל כמה שיותר מתוך ההווה, על בסיס מה שרלבנטי לרגע הזה. הרי הכל יכול להשתנות, בגללנו או לא בשליטתנו. מותר לנו לקבל החלטות שמבוססות רק על הרגע, שפותחות לנו הזדמנויות ואפשרויות. מקסימום נוותר על ההזדמנות, נבחר באפשרות אחרת. יש לנו חופש בחירה! בכל שלב! את כל זה אמרתי לחברה, שהתעודדה, ניתקה ברגשותיה ומחשבותיה את הפנייה לבעל הדירה מתחושת ההתחייבות לעתיד, ושלחה לו הודעה בנחישות כדי לאפשר לעצמה הזדמנות לשכור את הדירה שאהבה. זכרו - העתיד, עד כמה שנרצה לתכנן אותו או להתכונן לקראתו, הוא לא ידוע. העבר הוא קבוע, וההווה הוא ה׳יש׳ שלנו, מה שזמין לנו כדי לפעול ולקדם את עצמנו כמיטב יכולתנו באותו הרגע. **בסרטון - בדיוק אותו הדבר שכתבתי עליו kong fu panda style https://youtu.be/PSBfcpqICvY