המהות של התרגיל הזה היא התבוננות עצמית וחיזוק ההיכרות שלנו עם עצמנו.
הזדמנות לחשוב מי אתם.ן על המגרש, ביציע או על הספסל.

להיות על המגרש זה להיות שחקנ.ית פעיל.ה, לרוץ, להשתתף, לשחק, לחתור לניצחון, להיות בעל.ת השפעה על מהלכי המשחק. להיות על המגרש זה לא בהכרח להיות השחקנ.ית המצטיינ.ת, אבל כל השחקנים והשחקניות שותפים.ות להנעת המשחק, מי יותר ומי פחות.

להיות ביציע זה להיות מחוץ למשחק, בעמדה של התבוננות. מהיציע אפשר לעודד, אפשר להעביר ביקורת, אבל אי אפשר להשפיע על המשחק. לא תמיד נרצה להשתתף במשחק, לפעמים נעדיף לצפות מרחוק בלי לקחת חלק פעיל וזה בסדר גמור.

להיות על הספסל זה להיות בהפסקה מהמשחק, במנוחה וחידוש כוחות. אי אפשר להשפיע על המשחק, אבל אפשר לחזור לשחק בכל רגע.

התרגיל היום מתחלק לכמה שאלות שאפשר לענות עליהן בכתב או במחשבה –

1. איפה בחיים אתם.ן מרגישים.ות על המגרש? ואיפה אתם.ן ביציע?

2. מה מאפיין אתכם.ן כשאתם.ן על המגרש? איך זה נראה? איך זה מרגיש? 

3. איך אתם.ן כשאתם.ן ביציע? מה מאפיין אתכם.ן שם?

4. מה זה ספסל בשבילכם.ן? איזו פעילות היא הפסקה עבורכם.ן? הזדמנות למילוי מצברים?

 

התבוננות עצמית ומענה על השאלות האלו יוכלו קודם כל לתת לכם.ן תמונה של האיזורים הפעילים והפחות פעילים בחיים שלכם.ן, ובנוסף לעזור לכם.ן להבין מה אתם.ן צריכים.ות ויכולים.ות לעשות כדי להתחיל לעבור מהיציע למגרש באזורים מסוימים בחייכם.ן.

​

להיות במקום הנכון, בזמן הנכון

​

​

בהצלחה!

​